מפת דרכים – היסטוריה של עתיד ישראל

מבוא למהדורת 2018

כתיבת הספר נעשתה במהלך שנת 2011.

מהדורת 2018 פורסמה בגילגולו הקודם של אתר זה.

כעת בשנת 2020 ובעיצומו של משבר הקורונה הרב ממדי, הספר מתפרסם באתר זה ועל רקע התקופה, מסריו רק הולכים ומתחדדים וככל הנראה מובנים יותר. 

בחרתי להציג לעצמי ולמתי המעט שאולי יקראו את הספר, את מה שכּיניתי:

"מפת דרכים – ההיסטוריה של עתיד ישראל".

רוצה לומר, כיצד גורלה של ישראל עשוי להתפתח לחיוב או חלילה עלול להתפתח לשלילה כפי
שניתן ללמוד מהתפתחות מגמותיו של תהליך קיומה של המדינה, עד לכתיבת הספר.   

באותה עת הנחתי, כפי שאני מניח עד היום (לעת העלאת הספר לאתר החזון הישראלי 2020), שמתוך מכלול הגורמים המשפיעים על תהליך הקיום של המדינה ישנם שני גורמים שמעצבים יותר מכל את גורלה:

א. הגורם הראשון: תהליך הפיכת תודעתו הקולקטיבית של המגזר הציוני בלאום היהודי, מתודעה של לאום גוׂלֶה לתודעה של לאום ריבון והטמעתה בנפש העם עד היותה ברבות הימים תכונה מוּלֶדֶת.

מהפך של תודעת הגולה המושרשת בתכונותיו של עם, מצריך תהליך עקירה אבולוציוני רב דורי שבאחריתו מסתגלות התכונות הנפשיות לסביבת הקיום החדשה בזירה שבה מיושמת הריבונות

ב. הגורם השני: תהליך העימות בין הציונות לבין הכוחות השואפים להביא לחדלונה של הציונות.

העימות ששבין הציונות לאנטי ציונות הוא תהליך אקוטי ובלתי סלחני שבו כל כישלון הוא בעל אפקט מעריכי כתוצאה משלושה גורמים מצטברים:

  • היחסים הכמותיים שבהם יש יתרון מוחלט להצבר הכוחות האנטי ציוניים בכל ממדי העימות המעניקים להם את הביטחון שבסופו של תהליך היחס הכמותי הוא זה שיכריע את העימות
  • השפעתו מעוררת התקווה של כל כישלון ציוני על השאיפות האנטי ציוניות להביא לחדלון הישות הציונית והשפעתו הבלתי מידתית של כל מה שנתפס כניצחון אנטי ציוני, הגוברת על כל תחושת ייאוש שצומחת בעקבות כל כישלון היסטורי גדול ככל שיהיה של האנטי ציונות.
  • השפעתו המייאשת של הכישלון על החוסן הציוני ששורשי קיומו בגלות עדיין לא הומרו בשורשים הנאחזים בחזקת הריבונות על מולדתו כעוגן קיומי מנדטורי, שבו נאחזת התקווה להביא באחריתו של תהליך העימות לגניזת המאבק.

לפיכך סברתי שכל עוד תהליך העימות עם הכוחות האנטי ציוניים קיים על ישראל לעמוד בשני יעדים קריטיים לקיום ישותה הציונית כדי שתוכל להבטיח את הגשמת התכלית הציונית שלשמה הוקמה המדינה:

  • אפס כישלונות ולו אף למראית עין בכל ממדי העימות אך בעיקר ובקדימה ועדיפות ראשונה בממד עימות הכוח האלים, בכל ממדיו.
  • הכרח לשמר את יתרונו האיכותי של כוחה הצבאי של ישראל אל נוכח כל כוח המתעמת או עלול להתעמת באלימות עם ישראל ובעיקר לשמור על אפס יכולת גרעינית אצל יריביה, יכולת העלולה לקרוא תיגר על מיתוס יכולתה הגרעינית של ישראל ולהפוך על פיו את מאזן הכוחות האסטרטגי הבלתי סימטרי שייצרה ישראל לטובתה (ישראל: קונבנציונאלי+גרעיני, אויב: קונבנציונאלי בלבד) למאזן אימה גרעיני שבחסותו מתבטל יתרונו של מיתוס הגרעין הישראלי כגורם, המרתיע באופן מוחלט גורמים מדינתיים מליזום מלחמות קונבנציונליות לחיסולה של ישראל כישות מדינתית ציונית.

לעת כתיבת הספר הובל המאבק האלים נגד ישראל ע"י שני כוחות במכלול האנטי ציוני הנלחם נגד ההוויה הישראלית:

  • על יסוד המניע הלאומני נאבקו ועדיין נאבקים בישראל ערביי א"י ואוחזי הנשק שבקרבם שעיקרם פלסטינאים, פועלים כיחידים או כארגוני לחימה עממיים מחתרתיים מובדלים מהממסדים המדיניים והם מפעילים אסטרטגיות של טרור ומשתמשים בכל טקטיקה אפשרית וזמינה למלחמתם בתואנה שזכותם להלחם למען הגדרה עצמית כריבונים במולדתם ותכליתם (שלעתים היא מוסווית) להביא את הישות הציונית בא"י רבתי, לחדלון.
  • על יסוד המניע הדתי נאבקה ועדיין נאבקת בישראל איראן, ע"י הפעלת ארגוני טרור ופיתוח יכולת לשנע ולהפעיל התקנים גרעיניים ותואנתה היא  מאבק למען "פתרון הבעיה הפלסטינאית" הנעשה מתוך אחווה מוסלמית ויעדה הוא הבאת קץ לישות ציונית שלדידם, אין לה לגיטימציה במרחב המוסלמי והתכלית המשתמעת ממעשיה היא השאיפה להשליט את האסלאם השיעי במרחב האזורי של המזרח התיכון.

 

בסדרת מאמרי דיון שמתפרסמת באתר זה תחת הכותרת "שיחות על המצב – חזון ישראלי" מוצגים נתיבים אפשריים  לשליטה בשני הגורמים המכריעים בעיצוב גורלה של מדינת ישראל, אלה שמוזכרים בפתח הדברים:

  • השגת מהפך תודעתי באמצעות כינון חוקה שתעצב תקנון לאורח חיים ישראלי שתכליתו לקיים רפובליקה ציונית ודמוקרטית ותהווה ממשק אזרחי שיתאם קיום בצוותא של הניגודים המרכיבים את עם הארץ במדינת ישראל. טיוטה לחוקה כזו מתפרסמת באתר זה תחת הכותרת "חוקה אזרחית למדינת
    ישראל
    " ועיון בהצעה זו ילמד כיצד יכול אימוץ החוקה להאיץ את התהליך הנדרש למהפך התודעתי למסגרת זמן התואמת את הצורך הקריטי להשיג את המהפך שהוא כלי שאין לו תחליף בהכרעת העימות לקיום ולהשלימו בתוך חלון ההזדמנויות תחום בזמן ע"י נקודת אל-חזור שממנה ואילך תחרץ לחדלון תכלית הקמתה של מדינת ישראל.
  • הסרת החסמים שמונעים מישראל את הסיכוי להביא לגניזת העימות עם הכוחות האנטי ציונים במהלכים שיבטיחו שהמדינה תתקיים עפ"י תכלית הקמתה הציונית ומהותה הדמוקרטית בביטחון ורווחה ברי קיימא למדינה ולכל אשר בה עד בוא השלום באחריתו של העימות.

החסמים  שנמנים כחסמים שיש להסירם:

       חסם התנאים המוקדמים: חסם זה הוא "פתרון הבעיה הפלסטינית" העומד ביסוד
כל מו"מ מדיני להפסקת העימות שמוצג ע"י יריבי ישראל ותומכיהם כתנאי להסכמתם לחתימת הסכמים וקיומם על תנאי זה.

       חסם הקונצנזוס הציוני: חסם חוסר ההסכמה בקרב המגזר הציוני של אזרחי ישראל לגבי ארבעת
סוגיות הלִיבּה של הסכסוך ("פתרון הבעיה הפלסטינית")

א)    גבולות הריבונות הישראלית

ב)     זכות השיבה לפליטים הערביים ממלחמת העצמאות

ג)       הגדרת תחומה ומעמדה של ירושלים

ד)     המנגנון המעניק למדינת ישראל ביטחון מאיומים ותוקפנות כנגדה מאזורים הגובלים בתחום ריבונותה.

      חסם התלות הישראלית: תפישה אקסיומטית רווחת הרואה את קיומה של מדינת ישראל מותנה בחסות מעצמתית (אמריקאית לעת הזאת) המחייבת הסכמה מעצמתית לצעדים מכריעים של ישראל בזירה המדינית המותנים בכך שאין בינם לבין האינטרס המעצמתי ניגוד עניינים.

–  חסם אחדות העם:  חסם הקיטוב הבלתי מתפשר בין מכלול הישויות הלאומיות, הדתיות, העדתיות והחברתיות המרכיבות את עם ישראל שאינן מתאומות על ידי מערכת ערכים אזרחית משותפת היוצרת סִינתֶזָה הרמונית לניגודים שביניהן

 

ברוח הדברים שפרסתי כאן בפניכם, בחרתי לתאר לקוראים באמצעות ספר עלילתי, תרחיש אפשרי של
מה שעשוי היה להתחולל בטווח זמן של 24 שנים (בין 2012 ל 2036) אילו נקטה ישראל במהלכים
יזומים ופעילים לשליטה בגורלה ולכך יש עדיין חלון הזדמנויות ההולך ונסגר…

 

מרכיבי הספר כוללים היכרות עם הביוגרפיה של שתי הדמויות המרכזיות שבסיפור, האב עוזי כרמי  21 יוני 1941 – 2 פברואר 2036 שהגותו היא מקור השראה לבנו, ישי כרמי יליד 01/04/1965, שמאחוריו קריירה רבת שנים של איש צבא מצליח ופעיל מאוד בקבע ובמילואים הקוצר הצלחה בחיים האזרחיים במגזר התעשייתי ולאחר מכן כמדינאי ופעיל במערכת הפוליטית הוא מתנסה גם בקריירה דיפלומטית שאחריה בא השלב של השתתפות בממשלה כשר ולאחר מכן עמידה בראשה עד לשנת 2036 בה הוא מציג בפעם השנייה את מועמדותו לראשות הממשלה.

 

תקופה מרכזית שאותה מתארת עלילת הספר היא "החומש המכונן" בין השנים 2012 ל 2017 שבו
מתרחש העימות הבלתי נמנע בין ישראל לאיראן שאותו יוזמת ישראל במהלכים למיגור יכולת איראנית, לפתח, לייצר, לשנע ולהפעיל התקני חימוש גרעיני.
בתוך כך נקלעת ישראל לעימות כולל עם ארגוני קִרְבָה איראניים בלבנון, עזה וסוריה ופועלת למיגור יסודי של תשתיות הטרור.

שני המהלכים האלה המתרחשים בו זמנית גובים מישראל מחיר דמים בלתי נמנע כפי שניתן לחזות שמלחמות בסדר גודל כזה של זמן ועצימות לחימה יגבו.

אם לא די בכך התגובה האיראנית גוררת אחריה משבר בינ"ל שלא נופל בחריפותו ממשבר האנרגיה של שנת 1974 שהתרחש בעקבות מלחמת יוה"כ ונוסף אליו נופך של התנכלות איראנית לתעבורה הימית במפרץ הפרסי/ערבי המעמיד את ישראל במעמד הנאשמת בצרותיו של העולם ועליה לעמוד מול היוזמות לרסנה ולהענישה.

 

בחלק האחרון המייצג את תקופת הבחירות של שנת 2036 נסקרים לאחור השינויים שעברו על מדינת ישראל מאז 2017 השנה שבה תם החומש המכונן.

את הסקירה מציג בלשונו ובמסגרת מערכת הבחירות, המועמד לתפקיד ראש הממשלה  ישי כרמי והוא גם מציג את חזונו ותוכניותיו לעתיד שלאחר הבחירות ב 2036, חזון המתבסס על המציאות שעוצבה עד לאותה עת.

 

ולסיכום: ידוע שדבר מכל האירועים המכוננים לא התרחש אבל הנשק האיראני לא נצור ואצבעם על ההדק הגרעיני ולא ירחק הזמן והוא יהיה פעיל ובתגובת שרשת בלתי נמנעת תאלץ ישראל להתמודד בעצמה על עצם קיומה ולא פחות מכך עם המסה הקריטית של אוכלוסיה ערבית ומוסלמית תאבת אמנציפציה שמשתמשת בטרור ובנשק דעת הקהל באומנות המכרסמת בנחישותם של חלקים גדלים והולכים באוכלוסיה היהודית להיאבק על אמונתם הציונית.

למרות ניסיוני לגרות את עניינו של הקורא בסיפור עלילה, זו איננה כנראה פנינה ספרותית ולכן אאחל לקוראי קריאה משכילה